הקפאת ביציות ושימור פוריות

כל ילדה  נולדת עם כמות קבועה ולא מתחדשת של ביציות המוגדר כ"מאגר הביציות" שלה ברגע השיא שלו, והוא מוערך בשניים עד שלושה מיליון ביציות בעת הלידה. מכאן כמות הביציות תלך ותפחת בחדות.

עד ראשית ההתבגרות המינית יאבדו לנערה רוב הביציות שהיו לה בלידה, והיא תישאר עם כ-10% מהן בלבד, כ-300 אלף ביציות. בגיל 37 חלה הצניחה המשמעותית האחרונה בכמות ובאיכות הביציות, עד שבגיל 45 כמעט ולא נותרות בגופה ביציות תקינות כלל.
מגמת הירידה בכמת הביציות נכונה גם לפרמטר האיכות , שכן עם השנים האיכות שלהן נפגמת וזה ניכר בקושי שיש לנשים בוגרות להיכנס להיריון ספונטני ,וגם כאשר היא מופרית, יש סיכוי רב יותר שיתגלו בעובר מומים רבים.
מאחר והרחם מתבגר בקצב יותר איטי , נשים שישכילו להקפיא ביציות בגיל צעיר , יוכלו להרות מהן לאחר שהופשרו גם בגיל מאוחר .

אם הגעת לגיל 31 וטרם מצאת בן זוג או הקמת משפחה – כנראה שכדאי לך להתחיל לחשוב על הקפאת ביציות, כחלק משיקולייך, בדיוק כפי שאת מתכננת את עתידך בתחומים נוספים.

בגיל 35 השעון הביולוגי מתקתק בעוצמה רבה יותר, וגיל 37 נחשב כבר לגבולי מבחינת הקפאת ביציות וזאת עקב ירידה משמעותית באיכות הביציות. דבר זה גורם לירידה בשיעור ההריונות בעתיד. נכון שעל פי החוק ניתן להקפיא ביציות גם בגיל 41, אולם אין כל מחקר מדעי מוסמך שהצליח להראות הצלחה בהפרייה של ביציות שהוקפאו בגיל כזה. אני ממליץ לא להקפיא אחרי גיל 38 שנים.

מי יכולה ורשאית להקפיא ביציות?

  1. החל מסוף שנות ה- 80 ועד לא מכבר – רק נשים שהייתה להן הצדקה רפואית – כדוגמת נשים שנאלצו לעבור טיפולים כימותרפיים , הידועים כטיפולים הפוגעים בפריון האישה  יכלו להקפיא ביציות לפני תחילת הטיפולים לטובת שימוש עתידי .
    הטיפול במקרה זה , כלול בסל התרופות והטכנולוגיות וממומן בידי המדינה וקופות החולים.
  2. הקפאת ביציות על רקע רפואי ובמימון המדינה ניתנת גם לנשים נשואות שנמצאות בעיצומם של טיפול הפריה חוץ גופית אשר ביום השאיבה התגלה במפתיע שאין זרע זמין מהבעל לצורך הפריה. במקום שהביציות יתנוונו ו"יתבזבזו" – ניתן להקפיאן עד לקבלת דגימת זרע מהבעל..
  1. החל משנת 2011 – המחוקק התיר לכל אישה בגילאי 31-40 להקפיא ביציות גם ללא הצדקה רפואית , על בסיס מה שמכונה "הקפאה חברתית" .
    כל מקפיאה יכולה לעבור עד ארבע מחזורי שאיבה ולצבור עד 20 ביציות קפואות. בביציות הקפואות ניתן להשתמש עד גיל 54. הקפאת ביציות משיקולים חברתיים אינה נמצאת בסל התרופות לכיסוי מקופת החולים, והמקפיאות נדרשות לממן בעצמןאת הפרוצדורה.

טופס בקשת יעוץ





על טכניקת ההקפאה בה משתמשים

הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף האדם, והיא מכילה כמות רבה של מים. הדבר מערים קשיים טכניים על הקפאתה, משום שהמים שבביצית נוטים להפוך לגבישי קרח – וכך שוברים והורסים את התא עצמו.

ב-1984 נרשמה באוסטרליה ההקפאה הראשונה בעולם (של עוברים מופרים) – דבר שפתח את הדלת לעידן חדש ברפואת פריון, שבו ניתן גם להקפיא ביציות (בשפה המקצועית: Oocyte (Cryopreservation  לשימוש עתידי.

השיטה שבה השתמשו ביבשת החמישית הייתה "הקפאה איטית", והיא מנעה מגושי קרח להצטבר בתוך הביצית, בזכות איטיותו של התהליך. בסוף שנות ה-90 פותחה טכנולוגיית ה"דור השני" בהקפאת ביציות ועוברים: בטכניקת הוויטריפיקציה (vitrification) נעשה שימוש דווקא בהקפאה מהירה במיוחד – וכך גדל עוד יותר שיעור הביציות ששורדות את ההקפאה.

בשתי הטכניקות מורידים את טמפרטורת הביציות מטמפרטורת גוף של 37 מעלות לטמפרטורה של חנקן נוזלי (בו הן נשמרות, במיכל, בתוך מבחנה) שעומדת על מינוס 196 מעלות.

לצורך הקפאת ביציות יש לעבור:

לצורך ההקפאה נדרשת המטופלת לעבור גירוי שחלתי, כלומר הגדלה מלאכותית של מספר הביציות שהיא מפיקה, וזאת באמצעים תרופתיים. באופן נורמלי, מופקת בשחלות ביצית אחת לחודש, אולם הגינקולוג שמבצע את הפעולה מעוניין להקפיא כמה שיותר ביציות, כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של ההפריה העתידית.

כאשר הזקיקים מגיעים לבשלות הסופית שלהם (הדבר מתוכנן מבעוד מועד, ומתרחש כ-34 עד 38 שעות לאחר מתן התרופה המיועדת לכך), המטופלת נכנסת לחדר הניתוחים, ובפרוצדורה קצרה של כ-20 דקות בהרדמה כללית מתבצע הליך של שאיבת ביציות. הביציות שנשאבו מוקפאות מיד לאחר מכן.

השראת ביוץ

"השראת ביוץ"  היא למעשה מתן של תרופות המשפיעות על השחלות וגורמות להתפתחות של יותר מזקיק אחד בכל שחלה (הזקיק הוא גופיף המכיל נוזל, שבתוכו מתפתחת ומבשילה הביצית לקראת הביוץ).
תרופות לגרימת ביוץ ממשפחת הגונדוטרופינים (לרוב הורמון מגרה זקיק – FSH) ניתנות מתחילת המחזור החודשי, על מנת לגייס מספר זקיקים. בדרך כלל הן ניתנות בזריקות תת-עוריות עצמאיות (שהמטופלת מזריקה לעצמה) למשך כ-10 ימים.

לאחר מכן, ניתנת תרופה נוספת HCG –(גונדוטרופין כוריוני אנושי) במטרה להבשיל סופית את הביציות לקראת שאיבתן, כמעין "פיניש" לתהליך.
במרבית מחזורי הטיפול משתמשים באנלוגים (גרסאות תרופתיות) של ההורמון .GnRH האנלוג להורמון יכוללהיות אגוניסט (כלומר, כזה שנקשר לקולטנים מסוימים ומפעיל אותם, וכך מעודד פעילות) או אנטגוניסט (חומר שחוסם פעילות). שימוש בתרופות אלו מגדיל את הסיכוי לסינכרוניזציה של הזקיקים ומקטין את הסיכון להופעת ביוץ מוקדם במהלך מחזור הטיפול.

ביוץ מוקדם משמעותו חריגה של הביציות מתוך הזקיקים לפני ביצוע השאיבה. הפעולה התרופתית הזאת חיונית, שכן אם מתרחש ביוץ מוקדם לפני איסוף הביציות, היא גורמת לאובדן הביציות באותו מחזור – ולכשלון הטיפול. כדי למנוע תופעה זו משתמשים בתרופות אלו עבור מרבית המטופלות.

מינון התרופות מותאם אישית, על פי המידע הקיים והמצטבר לגבי כל מטופלת. התאמה אופטימלית של התרופות ומינונן היא אחד הגורמים החשובים להצלחת הטיפול.

השלב הבא הוא מעקב אחרי התפתחות הזקיקים. המעקב אחר תהליך הגירוי של השחלות והתפתחות הזקיקים בתוכן מתבצע באמצעות הדמיות אולטרסאונד (בהן מודדים את גודל הזקיקים המתפתחים ואת עובי רירית הרחם) ובדיקות דם, שמשמשות להערכת כמות האסטרדיול (E2) בדם. לעתים משתמשים גם בבדיקות עזר נוספות, כמו מדידת רמות הפרוגסטרון בדם.

בדיקות המעקב מתבצעות בשעות הבוקר, ואילו התשובות וההמלצות לגבי שינוי מינוני התרופות מתקבלות בצהרי אותו יום. כאשר יש זקיקים שהגיעו לגודל המתאים, ורמת האסטרדיול בדם מתאימה – יינתן למטופלת ההורמון HCG המביא להבשלה סופית של הביציות ולהכנתן לשאיבה ולהפריה חוץ גופית.

שיעור ההישרדות של הביציות

בהקפאה איטית – מתוך 10 ביציות מוקפאות, כחמש-שש שורדות את ההקפאה, ומתוכן בסך הכל שתיים-שלוש מתגלות כתקינות, עוברות הפריה בהצלחה ומוחזרות לרחם. בהקפאה מהירה מגיעים לשיעור גבוה יותר, ובה מ-10 מוקפאות שורדות כשמונה-תשע, מתוכן ניתן לבצע הפריות בכחמש-שש ביציות.

במחזור הפריה אחד מוחזרות לרחם בדרך כלל אחת או שתי ביציות מופרות, כך שהקפאה של 10 ביציות בטכניקה האיטית נותנת מחזור אחד, והקפאה של אותו מספר ביציות בטכניקה המהירה נותנת אפשרות לבצע שני מחזורי הפריה.

על פי הספרות הרפואית שיעור ההישרדות של ביצית לא מופרית שהופשרה הוא עד 90%, שיעור ההפריות התקינות עומד על 70%-80%, ושיעור ההריונות אצל מטופלות אשר עברו טיפול תרומת ביצית עם ביציות מופשרות עומד על כ 50% וזאת בנשים מתחת לגיל 37 שנים.

מעוניינת לקבל פרטים על ההליך?

צרי עימנו קשר בערוץ המתאים לך ואנחנו נשמח ללוות אותך בכל החלטה שתקחי