נשים במאה ה – 21:הריון במעבדה לידה במבחנה
מאת: סופר מעריב
ההתפתחויות המדעיות-טכנולוגיות האחרונות בתחום ההפריה, הפריון והילודה, נדונו ביום עיון שנערך השבוע בת"א לציון יום האישה הבינלאומי. מומחים מתחומי הרפואה, החוק והפסיכולוגיה דנו בנשים בנות 60 ויותר שמחליטות להיות אמהות, ביצירת "רחם מלאכותי" במעבדה, בעוברי-מעבדה זהים ובחוק הפונדקאות.
יום האישה הבינלאומי צוין השנה בכותרת "האישה והמפכה הטכנולוגית לקראת המאה ה – 21". לרגל יום האישה, ערכה ויצו יום דיונים מיוחד על ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות בתחום ההפריה והפריון, וההשלכות האתיות שלהן על מבנה החברה ככלל, ומעמד האישה בפרט.
בין המשתתפים בדיון היה ד"ר שוקי דור, מנהל היחידה לפריון והפריה חוץ-גופית, בבית החולים תל השומר, שסקר את המהפכה הביולוגית על סף המאה ה-21.
את דבריו פתח פרופ' דור בתזכורת: "ב 1978 נולדה באנגליה ילדת המבחנה הראשונה בעולם, לואיס בראון, ולידתה שינתה לחלוטין את תפיסת הרבייה אצלנו, בני האדם. היכולת ליצור במעבדה הפריה של ביצית על ידי תא זרע, ולגדל את העובר במשך מספר ימים בטרם יוחזר לרחם, פרשה בפנינו אפשרויות חדשות, ששנים ספורות לפני כן עוד נראו בדיוניות.
ההפריה החוץ גופית מביציות של תורמת, פתחה עולם שלם של אפשרויות לנשים ששחלותיהן הפסיקו לייצר ביציות. בדרך זו הן יכולות להיות אמהות ביולוגיות לעובר שאינו נושא את מטענן הגנטי. פריצת דרך זו מאפשרת לכל אישה להיות אם, ללא מגבלת גיל, ולמעשה קוראת תיגר על גבול הגיל העליון לאמהות, שהוכתב לנו עד אז על ידי הטבע. הפסקת הווסת כבר אינה מגבילה את יכולת הרבייה.
"המדע מאפשר כיום גם לנשים שעברו את גיל 60 להיות אמהות, אבל כאן, כמובן, נוצרת בעיה אתית לא פשוטה. בשנים האחרונות עלתה תוחלת החיים, וזוגות נישאים כיום בגיל מאוחר. בהחלט יתכן שאישה מבוגרת שסיימה את הקריירה המקצועית תחליט שזה הזמן בשבילה להיות לאם, כי עכשיו היא יכולה להשקיע יותר זמן בגידול הילד.
"נשאלת השאלה, אם המצב הזה הוא גם לטובת הילד. התשובות לשאלות הללו שנויות במחלוקת גם בקרב הרופאים. אישית אני יכול לומר שהמגבלה היחידה בעיני, במצב כזה, הוא מצבה הבריאותי של האישה, האם הוא יכול להבטיח הריון תקין". לדברי פרופ' דור, בעתיד יותר ויותר נשים תבחרנה ללדת בגיל מאוחר.
"בעיה אחרת היא המחסור בתרומות ביציות להפריה, כיום ניתן להבשיל בתנאי מעבדה ביציות משחלות עובריות, או משחלות שנכרתו במהלך ניתוח ויכולות לשמש מקור למספר רב של ביציות. בעתיד תתאפשר גם השתלת שחלות, שנוסו כבר בהצלחה בכבשים".
השבוע עבר בכנסת חוק הפונדקאות, וישראל נהפכה למדינה השניה אחרי ארה"ב שתתיר פונדקאות בחוק. "חוק הפונדקאות מאפשר לנשים שחסרות רחם, או נשים שנאסר עליהן להרות בשל סכנה לבריאותן או חייהן, להיות אמהות לצאצא שיישא את ההרכב הגנטי שלהן".
פרופ' דור התייחס גם לאפשרות העתידנית של הריון מלא בתנאי מעבדה: סביר להניח שבעתיד הרחוק תתאפשר יצירת 'רחם מלאכותי'. עם פיתוח ההיריון בתנאי מעבדה, יקיץ הקץ על עידן האמהות הביולוגית. כיום, ניתן לגדל עוברים בתנאי מעבדה, כעשרה ימים בשלב ההפריה, והחל מהשבוע ה 24 – באינקובאטור. בעתיד היותר רחוק, במאה הבאה, אפשר יהיה לעשות את כל התהליך במעבדה".
פיתוח טכנולוגי אחר המעורר שאלות אתיות קשות הוא "שכפול עוברים". פרופ' דור: "הפרדת תאי העובר במעבדה נותנת אפשרות ליצור מכל תא בודד עובר מושלם, כלומר, ילדים 'כפולים' הזהים בתכונותיהם הגנטיות. על אף הסיכונים שבשיטה זו, הוצא להשתמש בה לייעול סיכויי ההפריה החוץ גופית, וניסוי ראשון כזה, על עוברים אנושיים, נערך לא מכבר בידי חוקר אמריקני בשם ג'רי הול.
"קצב פיתוח השיטות החדשות מעמיד בפני החברה האנושית אפשרויות שהיא מעולם לא נאלצה להתמודד איתן. השליטה בתהליך הרבייה, אם תעבור לידיים לא תמימות, עלולה לסכן את גודל המין האנושי. על החברה לדון ולהחליט כיצד להגביל תהליכים ומחקרים בעלי השלכות כה קיצוניות, מבלי למנוע את ההתקדמות המדע, המבורכת כשלעצמה".
בדיון השתתפו גם ד"ר אראלה פרידמן, פסיכולוגית מאוניברסיטת ת"א, וד"ר כרמל שלו, עורכת דין וחברה בוועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים (CIDAW). השתיים הציגו את הסיכונים הכרוכים באימוץ טכנולוגיות ההפריה החדשות.
ד"ר פרידמן התייחסה להתמודדות הנשים עם שאלת ייחודן המיני: "החברה מקבעת את צורך האמהות אצל נשים, ובכך נוטלת מהן את חופש הבחירה. האישה מוגדרת על ידי תפקודה כאם, ולכן יש עליה לחץ חברתי חזק להיות לאם, בכל מחיר. טיפולי ההפריה הם דוגמא לכך. לעתים הם גוזרים עליה סבל גופני ונפשי קשה, ויש לשאול האם תמיד זה באמת נחוץ.
ד"ר שלו ביקרה את חוק הפונדקאות החדש. דבריה נשאו את הכותרת "רחם להשכיר?! עתיד האמהות. ד"ר שלו: "במצב הזה, הזרע חייב להיות של האב המיועד, בעוד שלאישה אין קשר גנטי לילד. חוק הפונדקאות שהועבר בשונה להמלצות וועדת אלוני, נשען על תכתיבים דתיים, וכל תכליתו לספק אפשרות לאם העקרה להעמיד דור המשך לבית האב".
בעיות אתיות נוספות הועלו בדיון על ידי סימה גרי, יו"ר המחלקה למעמד האישה והלשכות המשפטיות בויצו. היא דיברה על מסחור גוף האישה, על הקשר הטבעי שנוצר בין האם הנושא לעובר, ועל התערבות המדע בתהליכים הטבעיים.
בצד תמורות המועילות למין האנושי, אמרי גרי, טמונות בהתפתחויות האחרונות של המדע גם סכנות ממשיות לקיומו. תסריטים שהיו פעם שייכים אך ורק למדע הבדיוני, נראים עתה כמציאות המתהווה של שנות האלפיים. החברה האנושית תיאלץ במאה הבאה שכבר כמעט כאן, להחליט בין השאר, גם בשאלת גודל הטכנולוגיה.