כל ילדה נולדת עם כמות קבועה ולא מתחדשת של ביציות המוגדר כ"מאגר הביציות" שלה ברגע השיא שלו, והוא מוערך בשניים עד שלושה מיליון ביציות בעת הלידה. מכאן כמות הביציות תלך ותפחת בחדות.
עד ראשית ההתבגרות המינית יאבדו לנערה רוב הביציות שהיו לה בלידה, והיא תישאר עם כ-10% מהן בלבד, כ-300 אלף ביציות. בגיל 37 חלה הצניחה המשמעותית האחרונה בכמות ובאיכות הביציות, עד שבגיל 45 כמעט ולא נותרות בגופה ביציות תקינות כלל.
מגמת הירידה בכמת הביציות נכונה גם לפרמטר האיכות , שכן עם השנים האיכות שלהן נפגמת וזה ניכר בקושי שיש לנשים בוגרות להיכנס להיריון ספונטני ,וגם כאשר היא מופרית, יש סיכוי רב יותר שיתגלו בעובר מומים רבים.
מאחר והרחם מתבגר בקצב יותר איטי , נשים שישכילו להקפיא ביציות בגיל צעיר , יוכלו להרות מהן לאחר שהופשרו גם בגיל מאוחר .
אם הגעת לגיל 31 וטרם מצאת בן זוג או הקמת משפחה – כנראה שכדאי לך להתחיל לחשוב על הקפאת ביציות, כחלק משיקולייך, בדיוק כפי שאת מתכננת את עתידך בתחומים נוספים.
בגיל 35 השעון הביולוגי מתקתק בעוצמה רבה יותר, וגיל 37 נחשב כבר לגבולי מבחינת הקפאת ביציות וזאת עקב ירידה משמעותית באיכות הביציות. דבר זה גורם לירידה בשיעור ההריונות בעתיד. נכון שעל פי החוק ניתן להקפיא ביציות גם בגיל 41, אולם אין כל מחקר מדעי מוסמך שהצליח להראות הצלחה בהפרייה של ביציות שהוקפאו בגיל כזה. אני ממליץ לא להקפיא אחרי גיל 38 שנים.